תוספות על זבחים י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים י״ג
1 צַד כָּרֵת לָא פָּרֵיךְ.
2 אָשָׁם נָמֵי לַיְיתֵי!
3 אָשָׁם – פָּרֵיךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כִּבְיָחִיד.
4 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: צַד כָּרֵת נָמֵי פָּרֵיךְ, וּבֶן עַזַּאי גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. וְהָא דְּקָאָמַר רַב הוּנָא קַל וָחוֹמֶר – לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ תַּלְמִידָיו.
5 מַתְנִי׳ הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – פְּסוּלִים.
6 כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן? לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח.
7 שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בִּשְׁחִיטָה, וּבְקִבּוּל, וּבְהִילּוּךְ, וּבִזְרִיקָה.
8 רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר בְּלֹא הִילּוּךְ – שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק.
9 רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת; בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת.
10 גְּמָ׳ וְקַבָּלָה מִי פָּסְלָה?!
11 וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. אַתָּה אוֹמֵר קַבָּלַת הַדָּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרִיקָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְזָרְקוּ״ – הֲרֵי זְרִיקָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִקְרִיבוּ״? זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. ״בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים״ – שֶׁתְּהֵא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת.
12 אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לְקַבָּלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת? נֶאֱמַר כָּאן: ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים״; מָה לְהַלָּן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, אַף כָּאן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת.
13 אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְהַבְחִין הֶפְרֵשׁ בֵּין קַבָּלָה לִזְרִיקָה. וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ.
14 אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲפָרֵשׁ: קַבָּלָה – לֹא עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה, זְרִיקָה – עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. קִבְּלוֹ בַּחוּץ – אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת, זְרָקוֹ בַּחוּץ – עָנוּשׁ כָּרֵת. קִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, זְרָקוּהוּ פְּסוּלִין – חַיָּיבִין עָלָיו.
15 אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: הָעֲבוֹדָה אִם הִטֵּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל! אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים לַשְּׁמוּעָה! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
16 אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.
17 דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל״, וְלָא קָתָנֵי ״מִתְפַּגֵּל״; שְׁמַע מִינַּהּ.
18 וּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל לָא פָּסְלָה בְּקַבָּלָה?!
19 וְהָתַנְיָא: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו פִּיגּוּל הוּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה״ – בִּדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אֲכִילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
20 יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין?
21 תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב״ – זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. לוֹמַר לְךָ: מָה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת – שֶׁהִיא עֲבוֹדָה וּמְכַפֶּרֶת, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה; אַף כׇּל – עֲבוֹדָה, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה. יָצְאוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.
22 אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט עַל מְנָת לְקַבֵּל דָּמָהּ לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי מְקַבֵּל דָּמָהּ עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״.
23 אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: וּשְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – לָא פָּסְלָה בְּהוּ מַחְשָׁבָה?!
24 וְהָתְנַן: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת אֲכִילַת אָדָם, וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ.
25 לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי זוֹרֵק עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹפֵךְ שִׁירַיִם עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לְמָחָר״.
26 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: שָׁמַעְתִּי שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת פְּנִימִית.
27 שַׁמְעַהּ אִילְפָא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב פְּדָא. אֲמַר: כְּלוּם לָמַדְנוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בהן בָּהּ.
28 וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל!
29 אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מֵרִבּוּיָא דִּקְרָאֵי קָאָתְיָא; הָכָא נָמֵי, מֵרִבּוּיָא דִּקְרָא קָאָתֵי.
30 אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בַּעֲלִיָּה זוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּלוּם לָמְדוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בהן בָּהּ!
31 וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל!
32 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִין, הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ. הוֹאִיל וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פּוֹסֵל בְּחַטָּאת; מָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ הַפּוֹסֵל בְּחַטָּאת – מוֹצִיאָהּ מִידֵי פִּיגּוּל.
33 אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִצִּדַּהּ תְּבָרַאּ! מָה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת בִּלְבַד?!
34 אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהֶן מוֹצִיאָם מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהֶן מְבִיאָן לִידֵי פִּיגּוּל;
35 הָכָא נָמֵי – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהּ מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהּ מְבִיאָה לִידֵי פִּיגּוּל.
36 אָמַר רַב מָרִי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא – זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹמֵץ, וְנוֹתֵן בִּכְלִי, וְהַמּוֹלִיךְ, וְהַמַּקְטִיר.
37 בִּשְׁלָמָא קוֹמֵץ – הַיְינוּ שׁוֹחֵט; מוֹלִיךְ – הַיְינוּ מוֹלִיךְ; מַקְטִיר נָמֵי – הַיְינוּ זוֹרֵק; אֶלָּא נוֹתֵן בִּכְלִי מַאי נִיהוּ?
38 אִילֵּימָא דְּדָמֵי לְקַבָּלָה – מִי דָּמֵי?! הָתָם מִמֵּילָא, הָכָא אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְרָמֵי!
39 אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא יָהֵיב – עַל כָּרְחֵיהּ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה הִיא; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא עָבֵיד לַהּ – עַל כָּרְחֵיהּ הַיְינוּ הוֹלָכָה.
40 לָא, לְעוֹלָם דְּדָמֵי לְקַבָּלָה; וּדְקָאָמְרַתְּ: הָכָא מִמֵּילָא, הָתָם אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב – כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מַתַּן כְּלִי הוּא, מָה לִי מִמֵּילָא מָה לִי קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב.
41 לֵימָא כְּתַנָּאֵי – דְּתָנֵי חֲדָא: טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא מְפַגֶּלֶת וְלֹא מִתְפַּגֶּלֶת; מַאי, לָאו תַּנָּאֵי הִיא?
42 לָא; הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.
43 אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי אִירְיָא טְבִילַת אֶצְבַּע? הָאָמַר:
פירוש תוספות על זבחים י״ג
1 אתה אומר זו קבלת הדם כו' - לעיל זבחים דף ד. פי' בקונט' דמוקמינן והקריבו בקבלה ולא בהולכה משום דוהקריבו נאמר מיד אחר שחיטה וקבלה היא עבודה ראשונה שאחר שחיטה ולפירושו קשה היכי בעי למימר הכא או אינו אלא זריקה אלא נראה דמוקמי' לה בקבלה או בזריקה לפי שהן עבודות חשובות שאי אפשר לבטלן מה שאין כן בהולכה:
2 בכהן כשר ובכלי שרת - פירש בקונטרס כלי שרת בגדי כהונה וקשה דהא נפקא לקמן בפרק שני זבחים דף יז: מקרא דאין בגדיהם עליהן אין כהונה עליהן והוו להו זרים ואפילו בעבודה דלא מעכבא כפרה ויש לומר דאי לאו גזרה שוה דהכא הוה אמרינן מה שהקפידה תורה אמחוסר בגדים היינו היכא דכתיבי בגדים אבל היכא דלא כתיבי בגדים לא וגבי נתינת אש וסידור איברים לא הוה בעינא בגדים מכהן בכיהונו אלא מדגלי רחמנא גבי קבלה גזרה שוה ילפינן בכל דוכתא דהכהן הוי בכיהונו:
3 דיקא נמי דקתני שהזבח נפסל - במסקנא לא חיישינן להאי דיקא דבקבלה נמי איכא פסול פיגול ויש לפרש במסקנא דנקט לשון פסול דאיירי בשלא לשמן דהוי בכל ד' עבודות ומיהו אשכחן דיקא דלא קאי לבסוף גבי כל הנישום דמים באחר קדושין דף כח::
4 על מנת לשפוך שיריים למחר - צ"ע בפרק קמא דמעילה דף ז. דמיבעיא לן חישב לנשפכין מהו ופי' רבינו דהתם מיירי שנשפך מן הכלי על הרצפה ומיבעיא ליה אם מוליך אותו מקצת דם הנשאר בכלי על מנת לזרוק מאותן נשפכין חוץ לזמנו שהרי ראויין לאוספן או דלמא כיון דבכוס איתיה דם וההוא דעל הרצפה הולך לאיבוד לא פסלה בהו:
5 הג"ה תהי בה ריש לקיש כלום למדנו אלא משלמים - תימה הא ריש לקיש גופיה קאמר לקמן זבחים יד. מודה רבי שמעון בהולכת אברים חטאות הפנימיות:
6 אי מה שלמים כו' - זה אין שייך לומר דמחשבת יום שני לא יפסול בחטאת כמו בשלמים דפשיטא דבכל חד אזלינן בתר חוץ לזמנו דידיה:
7 אלא מאי אית לך למימר דבר הפוסל בהן כו' - השתא מסיק דמסברא יש לנו לומר כן דדבר הפוסל מוציא מידי פיגול ודבר המעכב בה מביא לידי פיגול כמו בשלמים ואין שייך להקשות שכן נוהג בכל הזבחים:
8 זה הכלל כל הקומץ ונותן בכלי - בהגשה אין פיגול דקמיצה כנגד שחיטה ואין לו פיגול קודם שחיטה: